<h1>סידור רבינו סעדיה גאון</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ובי"ח הפיסקאות האלה יש ששה מקומות מיועדים לתקופות מיוחדות, שבהן מוסיפים שם איזו תוספת. הראשון מהם בפיסקה השניה, בחורף מוסיפים בה משיב הרוח ומוריד הגשם לפני שאומרים מכלכל חיים בחסד. וזמן החורף שבו מוסיפים את התוספת הזאת הוא מתפלת מוסף שביום השמיני של סוכות עד תפלת מוסף שביום הראשון של פסח.
אבל ראיתי דבר מפסיד שאנשים מזכירים את השבתות ואת המועדים וראשי החדשים בפיסקה הראשונה ואומרים רצה והנחיל לבניהם, ואין לזה עיקר ואם אומרים כך הרי זה קרוב להפסד. אבל האומרים מלך מחיה כל בטל בקיץ ומלך מחיה כל בגשם בחורף, אע"פ שלשניהם אין עיקר, אם אמרום אינם מזיקים. וכן המוסיפים בשאלת הגשם ותקרא לעמך שנת גאולה וישועה, אם אמרו כך זה מזיק, מפני שמעבירים את התפלה מענין הפרנסה לענין הגאולה ויהיה זכר השנה דבר טפל.
<h2>דף ג:</h2>
ומי שהתפלל ושכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם במקומו או המלך הקדוש בזמנו ואח"כ נזכר כשהוא עודנו בתפלה, צריך לחזור מתחלת ה' שפתי תפתח, מפני ששלש הפיסקאות האלה חשובות כאחת.
ומי ששכח להתפלל בענין הגשם בזמנו ואח"כ נזכר קודם שאמר שומע תפלה, כוללהו בשומע תפלה, ואם לא נזכר אלא אחרי שומע תפלה חוזר מן ברך עלינו ואומר את התפלה במקומה וגומר עד סוף שמונה עשרה.
ומי ששכח להתפלל בענין הגשם והוא מתענה באותו יום ואח"כ נזכר קודם שאמר שמע קולנו, מתחיל קודם בבקשת הגשם ר"ל ותן טל ומטר ואח"כ בתפלת התענית ר"ל עננו, כי תפלת הגשם היא הכרחית בזמנה ומן התענית אפשר להמנע, ויאחד את שניהם בשומע תפלה כמו שתארתי.
<h2>דף י.</h2>
והשני הוא בפיסקה התשיעית. כשהחורף בתקפו והוא הזמן שצריכים לגשם, מתפללים בו בענין הגשם ואומרים ותן טל ומטר על פני האדמה וְשַבַע את העולם כלו מברכות טובך וְרַוֵה פני תבל מעושר מתנות ידך וְש0מר0ה והצילה לשנה הזאת מכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות וברכה עלינו כשנים הטובות ב' א' ייי מברך השנים. וגבול הזמן שאומרים בו את התפלה הזאת הוא מתחלת היום שהוא יום ששים בתקופת תשרי עד ליל פסח. — והשלישית היא הפיסקה החמש עשרה והיא מיועדת להתפלל בה תפלת התענית כמו שאפרש. ומי ששכח להתפלל בפיסקה התשיעית בענין הגשם מתפלל בפיסקה זו.
<h2>דף כו:</h2>
וכהן שאכל דבר או שתה מים בשעת הבוקר אחרי עלות השחר, אינו יכול לברך ברכת כהנים באותו היום.
<h2>דף כח:</h2>
ואחרי תפלת הבוקר קוראים מקצת ההלל כפי שאתאר בשער הפסח.
ויקרא את ההלל בכל יום מן ח' הימים לגמור, כמו שרשמתי.
וכמו כן באלה שני הימים הראשונים של פסח אומרים הלל שלם, ובששת הימים האחרים אין אומרים אלא מקצתו. וכשאומרים אותו כלו צריך לברך ב' אתה ייי אלהינו מלך העולם אש' קדש' במצותיו וצונו לגמור את ההלל ואחרי גמירתו אומרים יהללוך כמו שרשמתי. והימים שקוראים בהם ההלל השלם הם כ"א יום, מהם שני הימים הראשונים של פסח ושני ימים של שבועות ותשעה ימים של סכות ושמונה ימים של חנוכה. והימים שקוראים בהם מקצתו הם ששה ימים של פסח וראשי החדשים חוץ מר"ח תשרי, שאין קוראים בו את ההלל כלל, ור"ח טבת שקוראים בו ההלל השלם מפני שהוא באמצע ימי חנוכה. ואם ירצה לקרוא מקצתו יברך לקרות במקום לגמור ויקרא את הפרק הראשון וישמיט מן הפרק השני מן לא לנו ה' לא לנו עד ה' זכרנו יברך ולא יקרא מן הפרק השלישי אלא ד' פסוקים והם מה אשיב לייי כל תגמולוהי עלי. כוס ישועות אשא ובשם ייי אקרא. נדרי לייי אשלם נגדה נא לכל עמו. בחצרות בית ייי בתוככי ירושלים הללויה אבל הפרקים ד' וה' קוראים בשלמותם ואח"כ יברך יהללוך כמו שרשמתי. — ואם מתפללים בצבור ביום שקוראים בו הלל, יפתח להם החזן אחרי המברך את עמו ישראל בשלום ב' אתה ייי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לגמור את ההליל או לקרות, ויאמר להם סוף כל פרק ופרק והם יתחילו באחר עד שיגמרו ויברכו יהללוך והוא יאמר אחריהם ב' אתה ייי המלך המשובח המפואר המיוחד המנוצח המתנשא בפינו ובפי כל הנשמות מלך אל חי וקים תמיד ימלוך לעולם ועד ויאמר קדיש יתגדל.
